לינה משותפת לא חייבת להיות סידור שינה יחיד וקבוע.
אפשר לשמור אותה רק ללילות הקשים, כשלאמא כבר אין כוח לקום, או כשרואים שהתינוק ממש זקוק לקרבה; אפשר להתחיל בה כל לילה אבל בשלב כלשהו להעביר למיטת תינוק שיהיה מקום להתרווח; אפשר גם להפך – להתחיל כל לילה בנפרד ולצרף את התינוק בהתעוררות הראשונה; אפשר להתחיל בלינה משותפת כדי לחסוך קימות בתקופת משכב הלידה, ואחר כך אם רוצים אפשר להפריד; אפשר, ואפשר, ואפשר – הכול פתוח.
אפשר לישון על משטח שינה יחיד (שיכול להיות מיטה או מזרן על הרצפה), אפשר לישון על שני מזרנים צמודים, אפשר להצמיד למיטת הורים עריסה בלי קיר אחד (לשדרג עריסה קיימת או לקנות מלכתחילה אחת כזאת), ואפשר כאמור להשכיב במיטת תינוק נפרדת לגמרי ולהעביר למיטת הורים לפי הצרכים המשתנים, של ההורים ושל התינוק.
בין אם כך ובין אם כך, בין אם ממש ישנים ביחד במוצהר ובגלוי ובין אם גולשים לזה פה ושם ונזהרים לא לפלוט על זה אף מילה ליד סבתא – להקפיד על כללי הבטיחות תמיד כדאי.
ישנם כמה מדריכי בטיחות ללינה משותפת, שכתבו אנשי מקצוע שונים. לפעמים הם נבדלים אלו מאלו בחלק מההוראות, וצריך לבחור למי להאמין. מבין אלה המוכרים לי בחרתי להעלות כאן את מדריך הבטיחות של יוניצ"ף, בגלל סמכותו הגבוהה של הארגון הזה וקשריו עם ארגון הבריאות העולמי. המעיינת בו ודאי תשים לב שפה ושם משתקפת בו מציאות שונה מהמקובל בארץ – זה המחיר של הסתמכות על ארגון בינלאומי. אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות מקרב לב לאלישבע טויק, שתרגמה עבורי את הטקסט מאנגלית בהתנדבות, בחכמה ובמסירות. לטובת מי שרוצה להיעזר בשירותי העריכה והתרגום המצוינים של אלישבע, מצורף בסוף הפוסט כרטיס ביקור. אני מודה גם לעידן מלמד, בעל הבלוג חינוך פשוט, שעבר על הטקסט לפני הפרסום וענה על קושיות שהתעוררו. תודה תודה.
למי שרוצה להבין יותר לעומק את הגורמים להבדלים בין ההנחיות של ארגוני הבריאות השונים – אני ממליצה בחום להאזין להרצאה של פרופ' ארטור אידלמן.
ולמי שרוצה להבין יותר לעומק את המאפיינים של שנת תינוקות, הסיבות להתעוררויות המרובות והדרכים השונות שבהן צמידות למבוגר תורמת למצב הכללי של התינוק – אני ממליצה בחום לקרוא את ספרו של ד"ר מתיו סירס, 'הורים גם בלילה'. ספר מרתק ומאלף. כאן יש שני פרקים לדוגמה.
פווסם במדור זמן ראשית.
הורות בחסד 