לנוכח בכי מר

דמיינו תינוק בוכה, ואמא שמנסה בכל כוחה להרגיע אותו ולא מוצאת את הדרך.

קרה לכל אחת מאתנו מדי פעם, נכון?

מנדנדת בעגלה – בוכה. מנסה להכניס למנשא – מהלחץ והמצוקה לא מצליחה להכניס אותו בצורה נורמלית. מציעה לינוק – הוא מרחיק את הראש. שום דבר לא עובד. המצוקה שלו רק מחמירה. הבכי הולך וגובר.

גם במצב הזה, גם כשאת מרגישה שאת לגמרי לא מבינה אותו ולא יודעת איך לעזור לו, יש דבר חשוב מאוד שאת יכולה לעשות עבורו: לא להשליך עליו רגשות שהם לגמרי לא בעולם המושגים שלו.

למה הכוונה?

אימהות אומרות לעתים: "כל מה שעשיתי לו הוא רק כעס יותר".

אימהות מתביישות להגיד בקול, אבל לפעמים הן מרגישות שהתינוק שלהן ממש שונא אותן, אחרי שניחשו באופן לא מוצלח מה מציק לו, וניסו לפתור את הבעיה בדרך שלא התקבלה אצלו בברכה.

אלו תחושות שאנו מביאות אתנו מעולם המבוגרים – יש אינטראקציה בין שני אנשים, ואדם א' פועל מתוך התייחסות לאדם ב'. המיקוד של הפעולה או התגובה הוא האדם שממול.

האמת היא שגם ביחס למבוגרים יש הרבה מקרים שכדאי לאמץ ראייה אחרת, אבל ביחס לתינוקות זו בכלל לא שאלה. הם לחלוטין לא שם.

הוא לא עסוק בך. לא בכעס אלייך, לא בביקורת עלייך, לא בהאשמה, חס ושלום לא בשנאה. הוא עסוק בעצמו ובמה שמציק לו.

בך, אמא שלו, יש לו ביטחון שקט. בכלל אין לו סימן שאלה על זה שאת שם בשבילו. תינוקות בנויים לבטוח. בלי לבטוח הם לא היו שורדים. הוא לחלוטין בוטח בך – ובדיוק לכן הוא מספר לך כמה הוא עצוב ואומלל.

לא רק שהוא בוטח בך שתדעי לעזור לו, הוא גם בוטח בך שתצליחי לשאת את הכאב שלו. שלא תתפרקי מלשמוע אותו בוכה. אם הוא היה צריך להכניס לחשבון שלו גם הגנה על אמא, שסובלת בסבלו – אז הוא באמת היה אומלל. הוא לא עושה חשבון כזה – הוא מרשה לעצמו חופשי לבכות בקול גדול, בידיעה שאת האמא, את הגדולה, את תוכלי להישאר רגועה ואופטימית מול כל גילויי הכאב והצער. את תוכלי לשדר לו רוגע, ביטחון, יציבות.

"כן אהוב של אמא, משהו מאוד מציק לך. אל תדאג, אנחנו נחפש ונמצא ונפתור את הבעיה. הנה, אני אפשיט אותך עכשיו כדי לבדוק אם נכרכה לך שערה סביב האצבע. אני יודעת שאתה לא כל כך אוהב להתפשט, אבל אני אשיר לך תוך כדי. אל תדאג יקר שלי, הכול יהיה בסדר".

גם כשהתינוק שלך צווח עד לב השמים ולא נרגע, הוא לא מאשים אותך. זו בכלל לא אפשרות עבורו. להפך, הוא קורא לך. הוא מביע את חשיבותך עבורו וביטחונו השלם בך. אל תיראי.



פורסם במדור זמן ראשית.

4 מחשבות על “לנוכח בכי מר

כתיבת תגובה