הורות בחסד

בפתח

כל הטקסטים שהועלו ושיועלו לבלוג הזה מתבססים על אמונה עמוקה בתפקיד ההורים כמנהיגים טבעיים לילדיהם.

מרגע שתינוק נולד, הוא נושא עיניו אל הוריו באמון מלא. מוטבעת בו השאיפה לשהות בקרבת הוריו וללמוד מדרכיהם ומכל מעשיהם, הגדולים והקטנים.

אפשר להסתכל על הדברים פעם מצד זה ופעם מצד אחר, לעתים להתמקד בקושי הזה ולעתים באתגר ההוא, אך בסופו של דבר כל המילים הללו חוברות יחד לשאיפה, לייחול, לתפילה –

להיות מנהיגים טובים לילדינו.

לגדול יחד איתם ולהיות מנהיגים טובים יותר ויותר עם כל אתגר שעברנו, עם כל צומת שפתח למולנו דרכי חשיבה חדשות שלא שיערנו אי-אז בתחילת הדרך.

הפסוק שבחרתי להניח בפתח הבלוג, מספר ישעיהו, מדמה את הקב"ה לרועה. רועה שמנהיג את העדר כולו ומורה לו את דרכו, ובו בזמן קשוב לצורכי כל יחיד בו – מקבץ, מנהל, וגם נושא בחיקו את מי שזקוק לכך.

הדבקים במידותיו יודעים כך להנהיג:

"אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ:

כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר:

אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה!

הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ – אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"

(שמות רבה ב' ב)

הדימוי המופלא הזה של רועה עומד לנגד עיניי – רועה שלא יוותר על אף גדי; רועה פקוּח עיניים, שנכון לראות, להבין ולפענח את הצורך המניע כל פעולה של צאן מרעיתו; רועה יציב, המספק הגנה ונשיאה למי שזקוק לו.

מתוך השתדלות לדבוק בדרך ההנהגה הזאת, מונחים כאן כמה הגיגים ותובנות. אני מזמינה אתכם לצעוד אתי, לחפש את הדרכים שייטיבו אתנו ועם ילדינו.